היא חשבה אותו לזבוב הגון ורציני

תמיד היו בינינו זכוכיות

סלואו ירח זה עכשיו או אף פעם לא

אל בית הספר שוב יוצאים הילדים

יותר מהר, יותר גבוה, יותר יפה, יותר חזק

מקצף גל ועננה בניתי עיר לי עתיקה

עם האור נוסיף ללכת הלאה

כי כל הנבחרים ייאוש אחד ארוך

העיקר שתהיה לנו בריא

"איכרז איששרז אישומנוגו נוגו רז"

תנו לנו יד ונלך

מביט אל תוך עינייך, קורא בך מחשבות

קולך אלי עונה מן הסופה

במקום בו עמדת נשאר רק אוויר

מדוע זה לחזור הם מתעקשים?

גרעינים גרעינים... עתה הם עולים וצומחים

הרי אל הניגון הזה חיכינו מתמיד

חם חם חם שמש

תני לי יד תני לי מקום אצלך בעולם

אני רץ... כל זמן שהאויר מגיע