ע"פ הרמב"ם, הכלים בהם משתמשים חכמים כדי ללמוד את התורה אינם קוד שניתן לחכמים כדי להבין את הצפון במה שכתוב בתורה, אלא השתלשלות לוגית של דברי התורה למימושם במציאות. הדבר בא לידי ביטוי במצוות הקידושין: מדאורייתא רק ביאה היא דרך הקיום שלה, וחכמים ע"פ הבנתם את מגמת התורה תיקנו שגם כסף (ולמעשה גם שטר) יכול לקיים את הקידושין. זו משמעות הגזירה השווה שמופיעה בתחילת מסכת קידושין "קיחה קיחה משדה עפרון" – מושג הקניין שהושאל כדי לקיים את הקידושין מביא איתו את הכסף, אך אין זה קניין רכושני אלא הענקת מעמד משפטי לקידושין, במקום המעמד היצרי שהיה קודם מתן תורה.