מזמין אתכם לזהות את הרגעים הבלתי צפויים שבהם המציאות קורצת –

לעצור, להקשיב, ולגלות את הדיוק שמסתתר בתוך המקרי.

בפרק זה מתארחת ליאור בקשיץ – מורה בתיכון, מדריכת קבוצות להורים לילדים מחוננים ויזמת חינוכית, (לינק לראיון בתגובה הראשונה).

המאמינה שלמידה אמיתית מתחילה בסקרנות אנושית.

המסע שלה, שהחל בהוראת מתמטיקה וחינוך מיוחד והמשיך בשליחות חינוכית בסוכנות היהודית,

הוביל להקמת בית ספר לעברית בסיאטל, שבו למדו עשרות תלמידים עברית בדרך חווייתית, פעילה ומלאת משמעות.

התפיסה החינוכית של ליאור פשוטה אך מהפכנית:

לא ללמד עברית כדי לדעת – אלא כדי להשתמש.

השפה איננה מטרה בפני עצמה, אלא כלי להבנה, ביטוי וחיבור.

ליאור מתארת את המסע המקביל שעברה בקורס “יקום מקביל” ובאקסלרטור “ההליכה”, שבמהלכו כתבה את הספר. בתוך חודשיים בלבד הפכה הידע שצברה במשך חמש עשרה שנה לספר שימושי שנכנס מיד לכיתות ומדבר בשפה של תלמידים ומורים גם יחד.

סיפורה של ליאור הוא שיעור חי בסרנדיפיטי:

ביכולת לזהות את הרגע שבו המציאות מזמינה אותנו לפעול –

ולהפוך את ההזדמנות הקטנה לצעד משמעותי של שינוי.

זהו פרק על חינוך כהרפתקה, על יזמות חינוכית בגובה העיניים,

ועל הדרך שבה חלום אישי אחד הופך למעגל רחב של השראה, למידה וקהילה.