משה פייגלין נולד בחיפה וזמן קצר לאחר מכן עברה המשפחה לרחובות מכיוון שאביו הקים וניהל מפעל חדש באשדוד. כילד קרא את כל הספרים בספריה העירונית של רחובות. מיד כשסיים את שרותו הצבאי בדרגת סרן בהנדסה קרבית הקים חברה משלו. זו הייתה החברה הראשונה בישראל שניקתה חלונות בסנפלינג.

אחרי מספר שנים הקים משה חברה שאפשרה ליעל בצורה יוצאת דופן את מערך האבטחה במבנים. הלקוח הראשון היה הבורסה ליהלומים. הוא הציע להנהלת הבורסה עסקה שלא יכלו לסרב לה – לשלם אחוז אחד בלבד מהחיסכון שהמוצר הביא להם.

עם חתימת הסכם אוסלו הצטרף משה להפגנות של גורמים שונים בישראל. אחרי שהבין שההפגנות בהן השתתף אינן מועילות להביא שינוי מהותי במה שקורה במדינה החליט לפעול בצורה שונה. הוא הביא לישראל את הקונספט של מרי אזרחי בלתי אלים בסגנון מרטין לותר קינג או הפגנות הסטודנטים בפאריס. הוא קרא לאנשים לצאת ולהתיישב במרכז הצמתים בכל רחבי הארץ עם ידיים קשורות בחולצות שהיה כתוב עליהן 'אני מבקש להיעצר למען מולדתי'. הרעיון היה למלא את בתי המעצר באלפי אנשים. כ-100 אלף איש יצאו לכ-80 צמתים בכל רחבי הארץ בעקבות קריאתו של משה. המרי האזרחי שארגן הביא אותו להיעצר ע"י המשטרה מספר פעמים. תוך זמן קצר הפך משה מאדם אנונימי למישהו שכל מדינת ישראל הכירה. לתנועה שהקים קרא "זו ארצנו".

מאז, הספיק משה פייגלין לכהן כחבר כנסת מטעם "הליכוד", להיות סגן יושב ראש הכנסת ה-19, ולהיות חבר במספר ועדות ובראשן ועדת חוץ וביטחון. לאחר הבחירות האחרונות הוא פרש מהליכוד והקים את הסטארטאפ הפוליטי שלו : מפלגת זהות.