דף נלווה זבחים יא

הגמרא מבקשת למצוא מקור לדעת חכמים שדם אשם שנכנס להיכל אינו נפסל. מדוע אין דינו של האשם כדין החטאת? לאחר שנדחית ההוכחה הראשונה שהיתה על בסיס קל וחומר, הם לומדים זאת מדרשה מהפסוק העוסק בדין זה.

לפי דעת חכמים במשנתנו, שחטאת שנשחטה לשם קרבן אחר נפסלת, אך אשם אינו נפסל – ניתן להבין את ההשוואה בברייתא בין שני סוגים של מנחה: אחת דינה כחטאת (תיפסל אם הוקרבה לשם קרבן אחר) ואחת כאשם (לא תיפסל). בברייתא, דין זה נלמד מהפסוק בויקרא ו:י. כיצד רבי אליעזר מבין את הפסוק הזה, שמבחין בין חטאת לאשם? כדי לענות על כך, מובאת משנה אחרת עם הבחנה שונה. דבר זה מעורר שאלה נוספת, שכן שני המקורות מביאים את דברי רבי שמעון – כיצד הוא יכול ללמוד שני דברים שונים מאותו פסוק? גם שאלה זו נפתרת.

דעתו של רבי אליעזר במשנתנו נלמדת מפסוק שמשווה בין אשם לחטאת. חכמים משתמשים באותו פסוק כדי ללמוד שגם אשם טעון סמיכה.

רבי יוחנן ורבה מסבירים שרבי אליעזר מסכים עם דעת יוסף בן חוני במשנה, שקרבן שהובא לשם פסח (ביום י"ד בניסן) נפסל. עם זאת, רבה מציין שהוא חולק לגבי קרבן שהובא לשם חטאת, ואינו סובר שהוא נפסל. כדי להוכיח זאת, מובאת ברייתא ארוכה הכוללת דיון ארוך בין רבי יהושע לרבי אליעזר, וכן את טענותיהם ההגיוניות וניסיונותיו של רבי אליעזר להפריך את דברי רבי יהושע. במהלך הדיון מתברר שרבי אליעזר אינו סובר שקרבן שנשחט לשם חטאת נפסל.

שמעון אחי עזריה סובר שקרבן שנשחט לשם קרבן עם קדושה גבוהה יותר אינו נפסל, אך אם נשחט לשם קרבן עם קדושה נמוכה יותר – הוא כן נפסל. מקורו הוא בויקרא כב:טו. האם הוא חולק גם בנקודה נוספת וסובר שהקרבן מכפר על בעליו – או לא? שאלה זו נותרת ללא מענה.

רבי יהושע ובן בתירא חולקים במשנה לגבי קרבן פסח שנשחט לשם קרבן אחר בבוקר יום י"ד – האם הוא נפסל. רבי אלעזר בשם רבי אושעיא מסביר שמחלוקתם רחבה יותר, שכן הם גם חולקים האם קרבן פסח שנשחט לשם פסח בבוקר – יתקבל, כלומר האם הבוקר הוא זמן כשר להקרבת קרבן הפסח.