יון למדני בסוגיא לשונות במסכת קידושין (ה:). הרב חוזר אל הסוגיא בשבועות (כו:) ומראה כי המוקד של רב ששת הוא בכוונת האדם. הרב מנגיד זאת לסוגיא בקידושין (ה:) המדגישה חשיבות בנוסח עצמו, מעבר לכוונת האדם. הרב מבחין בשיטת רבי יוסי בין קידושין וגיטין שבהם צריך הקשר, מפני שקיימת דעת אחרת, לבין תרומות ומעשרות שבהן אין צורך מפני שמדובר על עניין אישי. הברכת שמואל רב דן בשיטת רבי יהודה המדגישה את חשיבות הנוסח עצמו, מחדד את המחלוקת על ידי קושיית ר"ע איגר, מפרש את שיטת רבי כפשרה, ומסיים בעיון בדברי הרמב"ם.