מאה עשרים שניות על חוק זכויות התלמיד

חוק זכויות התלמיד נחקק בשנת 2,000 ביוזמתה של מועצת התלמידים והנוער הארצית והוא מתבסס על האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד.

חשיבותו של החוק היא שלראשונה היא קובעת כי לתלמידים, כילדים, כקטינים וכאזרחים במדינת ישראל, קיימות זכויות בסיסיות שאסור לאיש להפר, כולל מורים, מבוגרים וילדים כאחד.

סעיפי החוק רבים הם וביניהם ניתן לציין במיוחד את החוקים הבאים:

חוק הזכות לחינוך - הקובע כי כל ילד/ ילדה, נער ונערה במדינת ישראל זכאים לחינוך.

חוק איסור הפליה קובע כי רשות חינוך מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של ארץ מוצא, מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית, או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו.

כן קובע החוק כי יש לממש את זכויות התלמיד או התלמידה, לשמור על כבודםכבני אדם בחברה הן ביחס אליהם בנקיטת אמצעי משמעת בעונשים ובהחלטות דרמטיותכמו הרחקה ממוסד חינוכי או השתתפות בבחינות, לרבות בבחינות הבגרות.

בין היתר מדגיש החוק את הזכות לשם ואיסור לשנות את שמו של התלמיד כדי לשמור על כבודו. כן יש לשמור על פרטיותם של התלמידים ולאפשר להם הגנה מלאה על גופם ומרחבם הפרטי. כן יש לאפשר להם שוויון מלא והשתתפות מלאה ונטילת חלק בכל פעילות המתאפשרת במסגרת מערכת החינוך.

החוק יורד לפרטים כשמדובר במשקל ילקוטו של התלמיד וקובע כי משקל התיק המלא לא יעלה על 10 אחוזים ממשקל גופו של התלמיד.

עוד נוגע החוק במתן זכויות והקלות לתלמידים בעלי קשיי קשב וריכוז וקובע הנחיות ברורות לגבי מבחנים בכלל ומבחני בגרות בפרט.

רוצים לדעת עוד?

חפשו בגוגל 'חוק זכויות התלמיד'