תודה גדולה מראש, על הקדשת זמן קצר, מחשבה ולב, לשאלון הרפואה מבפנים ל⁠כולם.ן⁠, ול⁠א.נשי רפואה ⁠💜

איריס חיים היא אמא של יותם, שנחטף לשבי חמאס בשבעה באוקטובר, הצליח לברוח עם אלון שמריז וסאמר טלאלקה לאחר 65 ימים, ונהרג יחד איתם בשוגג ע״י כוחות צה״ל ביום ה-70 למלחמה, כשהם אנשים חופשיים.

ואיריס היא גם אחות פליאטיבית, שעובדת עם אנשים ומשפחות בסוף חיים, ומלווה אותם בביתם, ביישורת האחרונה לחייהם.

נפגשנו לשיחת לב על חיים ומוות, הורות ורפואה. על להמציא ולמצוא את הרפואה מחדש, ועל מזור, שיש בו גם זרימה וגם רמז.

דיברנו על להיות אשת רפואה בתוך המערכת ומחוץ למערכת, הריקוד שבין האנושי למקצועי, האכלה בסוף חיים, הרפואה היא להביא את מי שאני, והצורך שלנו כאנשי רפואה להנחית מכה על הראש של התקווה.

ודיברנו על להפתח ולהבין מתוך כאב, ההתקרבות אחרי הפרידה הפיזית, סימנים, הדברים שלא ידעתי שאני לא יודעת, התפרקות שהיא שחרור, לב פתוח שמהפך שנאה לאהבה, להסכים להיות ביחד בלי הסכמה, ועם גמישות של מחשבה.

וגם דיברנו על התקווה, וציטטנו את דויד גרוסמן, על התקווה שהיא כמו עוגן.

הקלטה: סופה סאונד, תל אביב

עריכה: אסף רפפורט

קרדיט על הצילום של איריס: ליאור שלום

כל הזכויות שמורות לנויה שילה©