סקירה חודשית: ספטמבר 2024 במאקרו ובשוקי ההון
Update: 2024-09-10
Description
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
סין לא ממריאה, והתחזית היא שלא תעמוד ביעד הצמיחה ל-2024 (5%). ניכרת התכווצות בייצור ודעיכה בשירותים. חברות הטכנולוגיה נראות מעט טוב יותר, אבל הן פחות משמעותיות לכלכלת המדינה. יפן מתכווצת יחד עם הדמוגרפיה. פרדוקסלית, היעדר כוח עבודה פנוי הוא דווקא תמריץ להשקעות בהגדלת היעילות והפריון. אך בעטיין, ונוכח השכר המועלה בלית ברירה, לפי החוק הדרוויניסטי – יש יותר ויותר פשיטות רגל. העלאות השכר גם מגבירות אינפלציה, במדינה שלא רגילה לכך ושתושביה מחזיקים כמויות גדולות של כסף מזומן. לא רק התושבים: ההערכות מדברות על 2.4 טריליון דולר שמוחזקים כמזומנים בחברות. כעת, לאור שחיקת הכסף, חלק משמעותי מזה צפוי להיכנס לשוק המניות. ישראל
הריבית אצלנו עומדת על 4.5%, ואין צפי להורדות כלשהן. האינפלציה עלתה מעט ל-3.2%, ופרמיות הסיכון בשיא – אומנם, הכלכלה מדורגת A+, אך בפועל, חוב מגויס בחו”ל ברמה של BB (יקר יותר ממקסיקו). כך שגם אם נראה עוד הורדות דירוג, צריך לזכור שהשוק כבר ממילא מתמחר אותנו גרוע מכך. הצמיחה, בהשפעת המלחמה, חלשה מאוד, גם התמ”ג העסקי ירד, ובנק ישראל מעריך שנסיים את השנה עם צמיחה של 1.1%. אשר ליחס שקל-דולר, שנע בתוך תעלה רחבה של 3.5-3.75, לבנק ישראל יש די והותר רזרבות מט”ח כדי להתערב ולייצב את המטבע במידת הצורך. בבורסה, מדד ת”א 35 דווקא נגע לאחרונה בשיא, למרות המלחמה, ועכשיו נמצא בתיקון מסוים מטה. בשל המצב ובהשפעת השוק האמריקאי, אין לצפות לפריצה קדימה. אבל בהחלט ניתן לשאוב עידוד מנתוני הבסיס, למשל – ההשקעה הישראלית במו”פ ושיעור העוסקים בכך, ביחס לשאר מדינות ה-OECD. יש בישראל מנועי צמיחה איתנים, ועם פיזור חכם, אין סיבה להפסיק להאמין בכלכלה המקומית.
עוד ועוד אינדיקטורים מעלים חשש למיתון בארה"ב ובכלכלה בעולמית, וזה גם הסנטימנט של השוק. במצב כזה, קל לעשות טעויות מסוג all in / all out. ריכזנו עבורכם כמה אסטרטגיות עדיפות.
משהו קורה בכלכלה העולמית. יותר ויותר אינדיקטורים מצביעים על אפשרות של מיתון קרוב. הורדות הריבית במרבית הבנקים המרכזיים (למעט ארה”ב ואוסטרליה) טובות אומנם למניות ולאג”ח, אך מעידות כשלעצמן על סוג של האטה – אולי בדרך למיתון. נכון להיערך לכך – לא בהיסטריה, אלא בעזרת כלים אפקטיביים ואסטרטגיות מדורגות ומוכחות.
ארה"בהריבית עדיין גבוהה ריאלית ביחס לאינפלציה, אבל יעד ה-2% טרם הושג, ולכן הפד לא ממהר להוריד (ריבית ה-PCI עומדת כעת על 2.5%, ה-Core PCI על 2.6%). מדד מנהלי הרכש (PMI) במגזרי השירותים נמצא בהתאוששות ומצביע על התרחבות (מעל 50) מאז אוגוסט. בתעשייה יש מגמה מתמשכת של התכווצות, אבל ממילא לא זה החלק החזק בכלכלה האמריקאית. מדד האינדיקטורים המובילים (שילוב של מספר מדדים החוזים קדימה) מצביע על downside זה תקופה, אך עדיין ללא ירידה של ממש במדדים המאחרים – אנומליה שקצת קשה להסביר (וקשורה כנראה לספיחי משבר הקורונה). בינתיים, אנחנו רואים עלייה הדרגתית ומתמשכת במספר פשיטות הרגל, כפי שאופייני לעתות של ריביות עולות. בשוק העבודה רואים מגמה כללית של ירידת שכר, למרות קפיצה נקודתית באוגוסט, וכך גם במשרות החדשות. מנגד, האבטלה דווקא ירדה לאחר תקופה ארוכה של התרחבות. מגמה של היחלשות ניכרת גם בשוק הקמעונאות, ושוק הדיור די רדום (נדל”ן המשרדים בכלל בקטסטרופה) עם פער הולך וגדל בין גובה השכר הממוצע למחירי הדירות. מחירי הנפט נמצאים בירידה כבר תקופה, וכשזה קורה למרות כל מה שמתרחש במזה”ת ובין רוסיה לאוקראינה, זה בהכרח קשור להאטה בכלכלה העולמית. זו ניכרת גם במדד השבבים בארה”ב, כנראה גם כסוג של התפכחות לאחר ההתנפלות של 2023 סביב ה-AI. כשהציפיות בשמיים, האכזבות בהתאם, כפי שהעידה תגובת העדר הקיצונית לדוח האחרון של אנבידיה (שהיה דווקא מצוין, אך נזכר בו צורך להשקיע יותר במרכיב מסוים הקשור בייצור – וזה הספיק כדי להצניח את המניה). גם הפקטור הפוליטי משפיע, כשהאריס מתכננת להעלות את מס החברות ל-28%, ואילו טראמפ מצהיר שיוריד אותו ל-15%. הסקרים תנודתיים, והשוק בהמתנה דרוכה. בסיכום הנתונים האמיתיים, אין כרגע סימנים להרמת ראש מחודשת של האינפלציה, אך גם לא לצמיחה משמעותית – מה שמוביל ל-41% סיכון למיתון בסקר גולדמן זקס ו-35% אצל ג’יי פי מורגן. הסנטימנט של השוק הוא כבר לגמרי צופה פני מיתון, והוא פסימי בהרבה מהערכות הפד. זה משתקף היטב בצפי להורדות הריבית, בעקום תשואות האג”ח ההולך ומתיישר, בתגובות הקיצוניות לחדשות ועוד. צריך לזכור שספטמבר הוא כמעט תמיד חודש חלש. ועדיין – וגם אם הירידות הנוכחיות של S&P 500 הן רק תיקון לאחר שנגע בשיא – סביר שהעליות הגדולות מאחורינו. לא מן הנמנע שבזמן הקרוב נראה את המדד “מטייל” סביב אותה הרמה, פחות או יותר, בהמתנה לבאות. מה אפשר לעשות?מיתון, צריך לזכור, הוא גם הזדמנות. הוא “מנקה” חברות חלשות מהשוק ומביא חדשות. צריך גם לקחת בחשבון שכל האמור לעיל הוא בגדר “התרעות מודיעיניות” – סימנים מעידים שאין ודאות כי יתממשו, אך גם לא נכון להתעלם מהם. כך או כך, אנחנו לא ב-2008, ובהחלט יש גם אינדיקטורים טובים. חשוב גם לשמור על פרופורציות. אפשר לעשות זאת דרך התחזיות קדימה – עדיין קיים צפי לעליות יפות של המדד בשנה הקרובה, או במבט לאחור – אחרי שנים מאוד “שוריות”, הגיוני שיגיע תיקון. כמו כן, הסטטיסטיקה מראה שלמי שנמצא ב-S&P 500 במשך יותר משנתיים יש סיכוי של מעל 80% להרוויח. אסטרטגיה אפשרית, שנחשבת בטוחה ופשוטה לביצוע, היא להחליט שבכל פעם שהמניות יורדות ב-10% נוספים, מעבירים לאג”ח סכום קבוע. ואז, כשהשוק מתחיל לעלות, הרווחים יכולים להיות גבוהים ואפשר לאסוף סחורה. אפשר גם לשקול להסיט כספים לסקטורים שמפגינים חוזק בניגוד למגמה הכללית של המדד (בריאות, מוצרי צריכה, נדל”ן). כמו כן, בזמנים של ריביות יורדות – ו-2025 אמורה להיות כזאת – טוב להימצא במניות קטנות (Small cap). גם אג”ח Treasury עולה כשהריביות יורדות. עוד אופציה מעניינת היא להיצמד להחלטות של וורן באפט, או לרכוש מניות של ברקשייר האת’ווי שלו שזה עתה חצתה לזמן מה שווי שוק של טריליון דולר (רק “שבע המופלאות” עשו זאת לפניה). התמחור של החברה נמוך, באפט ידוע כשמרן, והאסטרטגיות שלו מוכיחות את עצמן כבר עשורים רבים – כך שדרכו ניתן למעשה להיחשף לשוק באופן כללי (אם כי צריך להודות שסיכון מסוים קשור בגילו המתקדם ובשאלה מה יקרה בחברה אחריו). אירופההאינפלציה ממשיכה לרדת וכבר עומדת על 2.2%, שזה קרוב מאוד ליעד. הריבית, שעומדת כעת על 4.25%, צפויה לרדת שוב השבוע בניסיון להחיות את הכלכלה המקרטעת. בינתיים התוצר מדשדש (0.6% צמיחה) וגם האבטלה דורכת במקום (6.4%). מדד מנהלי הרכש המשולב (שירותים וייצור) נמצא “על הקשקש”, 51% – התרחבות קלה מאוד. המכפילים נמוכים בהתאם. המזרחסין לא ממריאה, והתחזית היא שלא תעמוד ביעד הצמיחה ל-2024 (5%). ניכרת התכווצות בייצור ודעיכה בשירותים. חברות הטכנולוגיה נראות מעט טוב יותר, אבל הן פחות משמעותיות לכלכלת המדינה. יפן מתכווצת יחד עם הדמוגרפיה. פרדוקסלית, היעדר כוח עבודה פנוי הוא דווקא תמריץ להשקעות בהגדלת היעילות והפריון. אך בעטיין, ונוכח השכר המועלה בלית ברירה, לפי החוק הדרוויניסטי – יש יותר ויותר פשיטות רגל. העלאות השכר גם מגבירות אינפלציה, במדינה שלא רגילה לכך ושתושביה מחזיקים כמויות גדולות של כסף מזומן. לא רק התושבים: ההערכות מדברות על 2.4 טריליון דולר שמוחזקים כמזומנים בחברות. כעת, לאור שחיקת הכסף, חלק משמעותי מזה צפוי להיכנס לשוק המניות. ישראל
הריבית אצלנו עומדת על 4.5%, ואין צפי להורדות כלשהן. האינפלציה עלתה מעט ל-3.2%, ופרמיות הסיכון בשיא – אומנם, הכלכלה מדורגת A+, אך בפועל, חוב מגויס בחו”ל ברמה של BB (יקר יותר ממקסיקו). כך שגם אם נראה עוד הורדות דירוג, צריך לזכור שהשוק כבר ממילא מתמחר אותנו גרוע מכך. הצמיחה, בהשפעת המלחמה, חלשה מאוד, גם התמ”ג העסקי ירד, ובנק ישראל מעריך שנסיים את השנה עם צמיחה של 1.1%. אשר ליחס שקל-דולר, שנע בתוך תעלה רחבה של 3.5-3.75, לבנק ישראל יש די והותר רזרבות מט”ח כדי להתערב ולייצב את המטבע במידת הצורך. בבורסה, מדד ת”א 35 דווקא נגע לאחרונה בשיא, למרות המלחמה, ועכשיו נמצא בתיקון מסוים מטה. בשל המצב ובהשפעת השוק האמריקאי, אין לצפות לפריצה קדימה. אבל בהחלט ניתן לשאוב עידוד מנתוני הבסיס, למשל – ההשקעה הישראלית במו”פ ושיעור העוסקים בכך, ביחס לשאר מדינות ה-OECD. יש בישראל מנועי צמיחה איתנים, ועם פיזור חכם, אין סיבה להפסיק להאמין בכלכלה המקומית.
Comments
Top Podcasts
The Best New Comedy Podcast Right Now – June 2024The Best News Podcast Right Now – June 2024The Best New Business Podcast Right Now – June 2024The Best New Sports Podcast Right Now – June 2024The Best New True Crime Podcast Right Now – June 2024The Best New Joe Rogan Experience Podcast Right Now – June 20The Best New Dan Bongino Show Podcast Right Now – June 20The Best New Mark Levin Podcast – June 2024
In Channel