עטלפים עפים נמוך כשהעיר שלך נרדמת

מישהו, מישהו דואג, דואג לי שם למעלה

אני רואה לך בעיניים

כי שירי הוא משב הרוח

בוא הביתה במהרה, עם הרוח הקרירה

זאת לא סתם מכונה, זה הפסנתר שלי

אני מתנועע, אך יחד איתי תבל שיכורה מתנועעת!

תמיד עומד בסוף הילדים על ארגז הפוך

שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים

נִשְׁתֶּה, נִשְׁתֶּה “לְחַיִּים”!

לפעמים קרובים ולפעמים רחוקים

ביער נרקוד, נרקוד

...והכריש, רק מחייך ומחריש

יד ביד, בשמיים

Take your protein pills and put your helmet on

ילדה רוצה רק בית חם

היא חשבה אותו לזבוב הגון ורציני

תמיד היו בינינו זכוכיות

סלואו ירח זה עכשיו או אף פעם לא

אל בית הספר שוב יוצאים הילדים