נועה יהודאי: להגיד עליי קומיקאית מצמצם אותי

אסף גרניט: אני מגה סאחי

גל פרידמן וכרמל נצר "ציפורלה": הרבה מהדברים שלנו שהתפוצצו ברשת, היינו בטוחים שלא יראו אותם.

עינת נתן: אני יודעת להיות גנרטור של שמחה

שני כהן: הבנתי שצריך להגביר פה האור

רוני דלומי: כשילדתי, פחדתי שלא אצליח לחזור לשיר

גילת אנקורי: הייתי רוצה להיות אם פונדקאית

ג׳וי ריגר: אני בשלב בחיים שאני צריכה למצוא את עצמי מחדש

זאב נחמה: אני לא רוצה שמישהו יספר את הסיפור שלי. זאת פתטיות

עדי שילון: הכניסה שלי למטבח, יצרה אצלי ביטחון שלא קשור למשהו אחר

שולה חן: חשוב לי מעכשיו עד הסוף להיות עסוקה, כשעובדים לא חושבים על הסוף

טל מורד: כל בנאדם במדינה צריך טיפול. לוחמים צריכים טיפול עשרת אלפים

דרור קרן: שואל את עצמי למה אין מיליונים ברחובות?

חן אמסלם: כשאני עובדת אני במקום הכי גבוה מבחינתי

גילה אלמגור: חשוב לי לא לבזבז רגע בחיים

ירון ברובינסקי: אני סוחט מהחיים את מה שאפשר

רביטל ויטלזון יעקבס: יהודי לא היה שורד את החיים האלה בלי צחוק ואלכוהול

ניקי גולדשטיין: סיימתי לרצות את העולם

מוטי רייף: אני קודם כל גבר של נשים

ציפי פינס: חכו, רק התחלתי