תומר, אדוה וליאת מפנים את המיקרופון לבנות שלהם - אלה, עופרי ומיקה. שלוש האחיות השכולות מדברות על הכעס על האחים הגדולים שמתו, על החשש להשאיר את ההורים לבד בבית, על החברים שלא תמיד יודעים איך לדבר איתן על האובדן, ועל ההורים שחופרים על הילד המת.

אפשר לשלוח שאלות אנונימיות לפרק "סליחה על השאלה" של מתים עליהם למייל metim@kan.org.il

* / מיקה סעדון

אני הסתכלתי והלכתי אחריך כמו חמנייה שעוקבת אחרי השמש

אני הרגשתי הכי מוגנת לידך כמו קנגרו בכיס של אימו

אני הרגשתי שאתה דואג לי כמו לביאה שצדה את האוכל לגורים שלה

אני הרגשתי הכי בטוחה לידך, ועכשיו מי ידאג לי ככה? מי יכוון אותי? מי ידע בדיוק מה אני צריכה רק מהמבט שלי?

 *

מגישות: ליאת שדה-סעדון, מיקה סעדון, עופרי אברמוביץ' ואלה שורץ, עורכת: צליל אברהם, הפקה: הילה שוקר, עריכת סאונד: רחל רפאלי, טכנאי הקלטה: ארז שלום, דיגיטל: עומרי זיו שחם

See omnystudio.com/listener for privacy information.