איתי ורונה שיתפו אותנו בדינמיקה שיש בין אריאל מילי לבין חברתה, שכבר תקופה ארוכה אומרת לה: "אנחנו לא נהיה חברות שלך" או "אנחנו לא רוצות שתבואי אלינו", או שאומרת לחברה אחרת: "אם תהיי חברה שלה, אני לא אהיה חברה שלך..." . הם סיפרו לרבקה על האתגרים שלהם כהורים לנהל את זה בצורה עניינית ולא מעורבת רגשית.

אז למה זה קורה בכלל?

מה זה אומר על הילד המסית? מה זה אומר על הילד המורחק?

מה עושים אם מגיעים תנאים בדרך חזרה לחברות ("אם לא תעשה את זה- לא נהיה חברים שלך", או "אם תהיי חברה של ההיא - לא נהיה חברות שלך"?).

מה התפקיד שלנו כמבוגרים ברגע האמת כשזה קורה לנגד עינינו, ומה תפקידינו כשהילד/ה מספר לנו ? איך נשמור על ערוץ תקשורת פתוח איתו? האם להתערב ולפנות להורה של הילד המסית? האם לפנות לגננת/מורה ? .

איפה זה מפעיל אותנו? איך זה משפיע על הילדים שאנחנו מופעלים ? איך לתמוך רגשית בילדינו הפגוע,שלא רוצה ללכת לגן/בית הספר? איך לחזק אותו בתקופה הזאת?

כל הנ"ל ועוד !

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠הורים בגובה העיניים

לאינסטגרם