הדעה הרווחת היא שאנחנו חיים בתקופה הכי מקוטבת מבחינה אידיאולוגית אי פעם. לא נותרה בשיח הציבורי חלקה טובה אחת שעליה אין מחלוקות פוליטיות נפיצות שעלולות להגיע לנקודת רתיחה קריטית בכל רגע נתון - או כך לפחות נדמה. האם זהו באמת המצב או שאנחנו שבויים במערך תמריצים משולל רסן שמתגמל דוברים ואנשי ציבור לייצר אי הסכמה מלאכותית ושמעביר כל דיון מעשי לפסים של זהות ומחנאות פוליטית? כדי לענות על השאלה הזאת בחרנו להתמקד הפעם בדיון המתוקשר בין ג'ורדן פיטרסון ולבין סלאבוי ז'יז'ק, שני מובילי דעה חוצבי להבות שכביכול לא היו יכולים להיות שונים יותר זה מזה. האם הם באמת רואים את העולם באופן שונה לחלוטין, או שמא הם הפכו להיות שבויים של הרטוריקה של עצמם ושל ציפיות הקהל?