בחלקים הקודמים של הפרק דיברתי על מדינות הקווקז, על דתות ושליטה אסטרטגית, כלכלה וצבא.

בפרק הזה אדבר על הסכסוך הכי חם כרגע בקווקז, הסכסוך בחבל נגורנו- קרבאך בין ארמניה לאזרבייג'ן, אזור המעיד היטב על התסבוכת האתנית של הקווקז ונפיצותה. בשנה האחרונה נראה שהסכסוך מעט "נרגע" אך הוא עדיין לוהט ומבעבע מתחת לפני השטח.

למה האזור חשוב כל- כך לשני הצדדים עד ששתי מלחמות פרצו בעקבות הסכסוך עליו?

למה גם האזור הזה הוא "זירת התגוששות" בין רוסיה לטורקיה?

איך ישראל קשורה לסכסוך ובאיזה צד היא תומכת?

איך הגיבו שני מנהיגי המדינות בעקבות המלחמה האחרונה?

מה ייחודו של דגל האזור?

על כל השאלות הללו ועוד רבות אחרות בפרק המוקדש לסכסוך הנפיץ.

והכי חשוב לזכור- במלחמות כולם מפסידים. אין צד מנצח. בני- אדם נהרגים ונפצעים, בגוף ובנפש, ילדים חווים טראומות שילוו אותם עשרות שנים, תשתיות נהרסות, מבנים נחרבים, בתים שאנשים טיפחו בהם את חייהם הופכים לעיי חורבות. אז אל תנסו את זה בבית.

להאזנה רציפה וברורה בצורה מיטבית, אני ממליץ להאזין לחלקי הפרק לפי הסדר.

בתמונה: דגל נגורנו קרבאך.

Image by jorono from Pixabay

Music by audionautix.com

וכמחווה מכל הלב למאות אלפי כבדי- השמיעה בארץ, להלן תמלול מלא של הפרק.

שלום מאזינות יקרות, מאזינים יקרים, וברוכים הבאים לפודקאסט "העולם הגדול", פודקאסט שמביא אליכם עד האוזניים ומעבר להן את המקומות המרתקים בעולם, חוויות מסעירות, תרבויות רחוקות, גיאופוליטיקה, היסטוריה, אישים מרתקים ועוד ועוד. והפעם הפרק "הסכסוכים בקווקז- חלק ד'- נגורנו- קרבאך- הצלב מול הסהר- סלע מחלוקת מדמם ועמוק". הפרק לו רבים מכם המתינו בציפייה רבה, הפרק הכי אקטואלי של הסכסוכים בקווקז. אז אם אתם בדיוק תולים כביסה, נוסעים ברכב, רצים, הולכים- לא חשוב איפה ומה- תאזינו היטב שלא תגידו אח"כ לא ידענו, לא מכירים את נגורנו- קרבאך, איפה זה, מה יש שם וכו'.

להאזנה רציפה וברורה בצורה מיטבית, אני ממליץ להאזין לחלקי הפרק לפי הסדר. אבל לפני שנתחיל, מוזיקה דרמטית לפרק דרמטי. קטע מוזיקלי מקסים ביותר לדעתי. לקצב פעימות הלב. אז שימו לב.

(פאוזה מוזיקלית)

שוב שלום. אני מקליט את הפרק הזה ב- 27 בינואר 2022. התאריך המדויק בדר"כ לא חשוב בפודקאסט הזה אבל כשמדובר בסכסוך עם עצימות כל כך גבוהה כמו הסכסוך שעליו אדבר הפעם, האקטואליה גוברת ולתאריך יש משמעות רבה. מי יודע, אולי למחרת ההקלטה שאני עושה כרגע, הסכסוך שוב יסלים, חלילה?

ואת הפרק הזה אני רוצה להתחיל בשאלה שדרוש לה קצת ריכוז. שימו לב היטב והסכיתו. איזו מדינה היא זו (נקרא לה מדינה א') עם שטח קטן וכמות אוכלוסייה מצומצמת יחסית, שחוותה במאה ה-20 שואה נוראית, שחוששת מפני האיסלם שמקיף אותה, ומנהלת סכסוך טריטוריאלי עקוב- מדם בן מאות שנים עם שכנתה ממזרח (נקרא לה מדינה ב'), אשר טוענת מצידה (מדינה ב', כן) שאותה מדינה (מדינה א') מפגיזה אותה בטילים ובאגרסיביות- יתר, ושהשטח המדובר בכלל שייך לה באופן היסטורי (שייך למדינה ב', כן) למרות שרוב האוכלוסייה שייכת לאותה מדינה א'? אז מי זו אותה מדינה א'? אני יודע מה אתם כנראה חושבים. שמדינה א' היא בטח ישראל. בהקשר אחר אולי התשובה נכונה אבל הפעם התשובה היא ארמניה. זוכרים, אנחנו בקווקז. והשכנה ממזרח, מדינה ב', היא אזרבייג'ן. והקישור הזה עם ישראל, אינו מקרי. ולכן די ברור לארמנים שישראל, עם נסיבות היסטוריות, דתיות, דמוגרפיות וטריטוריאליות דומות, תתמוך בהם בסכסוך הגדול מול האזרים, ולא תתמוך באזרים ובני בריתם, הטורקים. אך לא כך הוא הדבר. אבל לקשר של ישראל לסכסוך עוד נגיע בהמשך. נתחיל בסיבה העיקרית לסכסוך בין שתי המדינות, המאבק על השליטה בחבל נגורנו- קרבאך.

נגורנו- קרבאך הוא אזור המעיד היטב על התסבוכת האתנית של הקווקז ונפיצותה. נכון להיום, שנת 2022, זהו הסכסוך העמוק והנפיץ ביותר בקווקז. נגורנו- קרבאך הוא שטח הררי ומיוער ברובו, גרים בו כ- 150 אלף תושבים בשטח של כ- 4400 קמ"ר שהם כחמישית משטח מדינת ישראל. האזור החליף כמה ידיים במהלך ההיסטוריה אבל רשמית, האזור מהווה כרגע רפובליקה באזרבייג'ן, שהיא מדינה מוסלמית- שיעית, אבל רובו (כתשעים וחמישה אחוזים כיום) מאוכלס בארמנים נוצרים שגרים שם עוד מתקופת האימפריה הארמנית, בעוד שרק כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה הם אזרים מוסלמים. כך שרשמית זהו שטח אזרי אבל בפועל הוא ישות מדינית עצמאית שהתנתקה מאזרבייג'ן. הסכסוך באזור ארוך- ימים ומדמם עד ימינו, פצע עמוק בלב הקווקז. אפילו על שם האזור אין הסכמה ותמימות- דעים. הארמנים קוראים לו "ארצאך", שם עם מקורות ארמנים היסטוריים, והאזרים, כמו רוב העולם, קוראים לו "נגורנו קרבאך", שם עם קונוטציה רוסית- טורקית- פרסית, "נגורנו" היא רמה הררית, "גורה" משמעותו רכס הרים ברוסית (כמו בשפות הסלביות האחרות), ו"קרבאך"- משמעותו "גן שחור". כלומר, גן שחור ברמה הררית.

האזור חשוב מאד לארמנים מסיבות אסטרטגיות, דתיות ולאומיות. לא רק שכאמור, רוב האזור מאוכלס בארמנים נוצרים, אלא שיש כאן גם מנזרים ארמניים וכנסיות חשובות מאד והיסטוריות לעם הארמני. ובנוסף, כשהאזור בשליטה אזרית, דרום ארמניה נשאר כמסדרון צר וחשוף לאוכלוסייה מוסלמית ולשתי מדינות מוסלמיות- שיעיות, אזרבייג'ן מצד אחד ואירן מצד שני. להוסיף לזה גם את העובדה שאזרבייג'ן נחשבת מדינה מקורבת מאד לטורקיה והעם האזרי הוא במוצאו ממקור טורקי. והטורקים הרי טבחו בכמיליון וחצי ארמנים בזמן מלחמת העולם השנייה בג'נוסייד הראשון במאה ה- 20- "שואת הארמנים". למעשה, הארמנים מתמקדים במאבקם נגד האזרים בכיבוש ובשליטה של נגורנו קרבאך, אבל במקביל מנסים לשלוט, ולרוב מצליחים לשלוט, גם במחוזות אחרים בשטח אזרבייג'ן הסמוכים לנגרונו קרבאך, מחוזות שבהם יש רוב ארמני.

האזור חשוב מאד גם לאזרים. מעבר לשטח הטריטוריאלי, שמהווה חלק אינטגראלי מהמדינה, האזרים מעוניינים בשליטה אזורית גדולה ככל הניתן בקווקז, כמובן, בעידודה הפעיל של טורקיה, ולא מוכנים לוותר על האזור ועל האינטרסים שלהם לארמנים שנואי- נפשם עשרות בשנים. וכן, ניחשתם נכונה- לאזור יש גם חשיבות כלכלית עבור האזרים. בנגורנו קרבאך ישנם כמה מכרות של זהב ונחושת הנמצאים באדמתה, ומידי שנה מפיקים שם טונות של זהב טהור. בנגורנו קרבאך גם עוברים כמה נהרות חשובים, והאזרים מפיקים מהם אנרגיה הידרואלקטרית.

ניצני הסכסוך בחבל נגורנו- קרבאך החלו עוד בשנת 1918, כששתי המדינות הפכו לרפובליקות עצמאיות עד 1920. בשנתיים אלה נאבקו שתי המדינות אחת בשנייה על שליטה בכמה אזורים, בין היתר באזור נגורנו- קרבאך, במה שזכה לשם "מלחמת אזרבייג'ן- ארמניה". עם הכיבוש הסובייטי של ברה"מ ב- 1920 הוחלט שהשטח יסופח תחת אוטונומיה אזרית מסיבות פוליטיות- מדיניות של קברניטי ברה"מ. לארמנים לא היו כאן הרבה ברירות והרוחות נרגעו בזמן שהשליט הסובייטי שלט באזור הקווקז ללא מצרים. גם ארמניה וגם אזרבייג'ן היו רפובליקות סובייטיות סוציאליסטיות בתוך ברה"מ. בפברואר 1988 החליט הפרלמנט של המובלעת האזרית נגורנו- קרבאך, שמייצג את הרוב הארמני של החבל, לפרוש מאזרבייג'ן. הודעת הפרישה הייתה כמעט סמלית באופן מעשי, כי אזרבייג'ן עצמה הייתה תחת שליטה מוחלטת של ברה"מ, והכוחות הסובייטית שמרו היטב באותה עת שהמאבק לא יגלוש לפסים אלימים. אבל אז החלה תסיסה אתנית ולאומית בחבל וגם במקומות רבים ברחבי שתי המדינות באותה שנה. התחושות גם בארמניה וגם באזרבייג'ן היו שברה"מ עומדת לקרוס בקרוב, או, במילים אחרות, האזור יהפוך ל- "גן ילדים ללא גננת"- זוכרים?- הגננת, ברה"מ לצורך העניין, עומדת לעזוב בקרוב מאד את גן- הילדים, שהוא חבל נגורנו קרבאך, וזה הזמן של כל צד להפגין שרירים ולחשוף שיניים לפני שיהיה מאוחר מידי. המתח הגואה החל להתפרץ לאלימות פיזית ול"מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה" בתחילת שנת 1990. בבאקו, בירת אזרבייג'ן, נערך פוגרום נגד המיעוט הארמני בעיר. מאות רבות של ארמנים הוכו, הוברחו וכ- 90 מהם אף נרצחו. מכאן המצב החל להסלים יותר ויותר והחבל נכנס לתקופת מלחמה איומה ונוראה שאף החריפה כשבשנת 1991 התפרקה ברה"מ ו"הגננת הוותיקה פרשה סופית". המלחמה נמשכה ביתר- שאת. הפגזות מסיביות הדדיות, אזרחים רבים נהרגים, תינוקות, ילדים, נשים, חיילים משני הצדדים, מעשי טבח איומים, מה לא היה שם. בחודש מאי שנת 1994 נכנס לתוקפו הסכם הפסקת- אש בין הצדדים בבישקק, בירת קירגיזסטן, לאחר 6 שנים של עימות וארבע שנות מלחמה. המנצחת במלחמה, אם ניתן לכנות זאת ניצחון, הייתה ארמניה, שהצליחה לשמור על השטחים שכבשה וגם על רוב ארמני מוצק בחבל, ולנהל מירוואן, בירתה, את ענייני החבל הכלכליים והפוליטיים בשנים הבאות בעזרת בדלנים ארמנים בחבל עצמו. האזרים המותשים שמחו לסיים את המלחמה אחרי שהבינו שהארמנים מסוגלים להגיע כמעט ללא הפרעה עד לבירתם, באקו. מצב האזרים היה רע. "באקו, באקו ואף- אחד לא אזר- בייג'ן"...    

המלחמה הותירה כ- 6,000 הרוגים וכ- 20,000 פצועים בצד הארמני. ויותר מ- 20,000 הרוגים וכ- 50,000 פצועים בצד האזרי, פלוס עוד כ- 25,000 הרוגים שהיו שכירי- חרב טורקים, צ'צ'נים ואוקראינים שתמכו ועזרו לאזרים. בנוסף, יותר ממיליון איש משתי המדינות איבדו את בתיהם והפכו לפליטים. הפסקת האש והסטטוס קוו בחבל נותרו על כנם ללא הסכם שלום בין 2 המדינות. "ותשקוט הארץ 22 שנים" למרות שכמובן שהמתח היה נוכח שם, מעל ומתחת לפני השטח, כל הזמן. עד שבחודש אפריל שנת 2016 הסכסוך גאה ורתח שנית. במשך ארבעה ימים הלחימה הלכה והתגברה, הסלימה וגרמה להרג של מאות חיילים ואזרחים, לנזק רב ולאלפי חסרי- בית. וודאי תשאלו, מה קרה שם? כמובן שהדעות חלוקות. תלוי את מי שואלים. הארמנים טענו שהאזרים תקפו וירו נשק קל ופגזי טנקים ללא סיבה נראית לעין על ריכוזי אזרחים ארמנים הגרים בחבל. האזרים מצידם טוענים שהארמנים הם אלה שהתגרו ראשונים וירו, והצבא האזרי נאלץ להשיב מלחמה שערה ולהגן על עצמם מפני "התקפות ארמניות רצחניות על אזורים אזרחיים" כדבריהם. ממבט מקיף ניתן לראות שלפי פריסת הכוחות האזרים בשטח, התחמושת הרבה שהוצבה, כמות הטנקים, כוחות האוויר הרבים, וגם מליציות מוסלמיות שמקורן מחוץ לאזרבייג'ן, ארבעת ימי הלחימה היוו פעולות צבאיות מתוכננות של האזרים נגד האוכלוסייה הארמנית בחבל במטרה לנסות לגרום לארמנים לסגת משטח החבל ואז ליישב את האזור באזרחים אזרים, מה שנקרא "לקבוע עובדות אזרחיות בעזרת כוח צבאי". כל צד טען שהוא ניצח. בפועל, כל צד ויתר על שטח קטן והסטטוס- קוו חזר להישמר. ותשקוט הארץ ארבע שנים.

חודש יולי שנת 2020. העולם כולו עסוק בבלימת מגפת הקורונה. האזור שוב התחמם והמתיחות צפה מעל לפני השטח בעוצמה רבה בין 2 המדינות לאחר התנגשות צבאית בין שתי המדינות שהובילה להרג ארבעה חיילים אזרים. בחודש ספטמבר המתיחות הרבה התלקחה למתקפה ארטילרית קרקעית ואווירית של צבא אזרבייג'ן והארמנים הגיבו בהשמדת מסוקים וטנקים אזרים. מלחמה נוספת הוכרזה, "מלחמת נגורנו קרבאך השנייה".   

בשתי המדינות געשו היצרים והוכרז מיד מצב חירום לאחר חידוש ההתנגשויות הצבאיות בין חיילים ארמנים לחיילים אזרים באזור נגורנו קרבאך. המתח עלה וגאה. ושוב, אותו סיפור, ירי הדדי בין שני צבאות, הפגזות ארטילריה קרקעית על אזרחים, הפצצות מן האוויר על מבנים, כנסיות, מנזרים, מסגדים. וכמובן, האזרחים,