משה רבינו נתקל שוב בקשייו של המנהיג. העם, אוהב לקטר, אוהב להתלונן, הוא לא מוצא דרך להוביל אותם במסע לארץ ישראל. הוא לא מוצא דרך אחרת מאשר לפנות לאל. 

התשובה של האל מפתיעה, הוא מורה לו לכנס שבעים איש מישראל, להאציל עליהם סמכויות. מדוע? 

נראה שהאל מבין את האתגר הגדול של המנהיג: אתגר הבדידות. מנהיגים נוטים להתאהב בהיותם בודדים בצריח, זו טעות גדולה. מנהיג לא צריך רק יועצים או פקידים. מנהיגים זקוקים לחברים.