ביום ראשון בערב נחגוג את חג השבועות – חג מתן תורה. בקריאתה של מגילת רות, נזכרים בכוחה של בחירה אחת קטנה, של מעשה חסד אחד – שעשוי לשנות חיים שלמים. רות, בגישתה הצנועה והאכפתית, הופכת לאם המלוכה בישראל – ולנו היא מלמדת: אל תמעיטו בערך המעשה הקטן. יש לו כוח אדיר.

השבת גם נפתח את חומש במדבר, המתאר את מסעם של בני ישראל אל ארץ היעודה. הוא נפתח דווקא בסדר מופתי: מפקד, תפקידים, מחנות. למה? כי חירות אמיתית דורשת סדר, אחריות ושיתוף פעולה. אבל הדרך לא תהיה פשוטה – ובהמשך ניתקל במרידות, פילוגים וכישלונות.

וכאן מגיע המסר הגדול של הפרשה: לכל שבט יש את מקומו, צבעו, וסמלו. עם ישראל איננו עם אחיד – אלא פסיפס עשיר של זהויות סביב מרכז משותף. דווקא ההכרה בשוני, והבחירה להקיף יחד את המרכז הרוחני, הן שמאפשרות אחדות אמיתית – לא אחידות מזויפת.

אז ביום הזה, בין ל"ג בעומר לשבועות, בואו נבחר באחריות. נבחר להקשיב. נבחר לכבד גם את מי ששונה מאתנו.

רק כך נוכל לבנות עתיד של ברכה – לדורנו ולבאים אחרינו.

חג שבועות שמח – באהבה ובהארת פנים.





למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:

https://bit.ly/49gatesCards