שורד השבי שגב כלפון סיפר היום (חמישי) אצל אילנה דיין בגלצ: "מרגיש כאילו אני עושה כל דבר בפעם הראשונה - פתאום אתה בוחר מתי ללכת לישון ומתי לפתוח מקרר ולאכול, זה משוגע". הוא נזכר: "לא האמנתי שאני אהיה חטוף ויוציאו אותי מתישהו, חשבתי שלקחו אותי כדי להרוג אותי. כל דקה חיכיתי לרגע שיהרגו אותי, כשהכניסו נשק אמרתי 'הנה הולכים לירות בי', וכשהם דיברו ביניהם הייתי בטוח שהם מתכננים לרצוח אותי. זה ליווה אותי קצת יותר משנה עד שהבנתי שאנחנו יהלומים שלהם והם רוצים אותנו בשביל לעשות עלינו עסקה וגם זה לא היה בטוח, כי היו עוד סיטואציות שגרמו לי להבין שהמוות הוא החבר הכי טוב שלי והוא כאן עד שאני אצא". שגב הוסיף: "ביום ה-270 האור בקצה המנהרה הפך לסיוט - כשהשובים הגיעו כבר היינו מוכנים בלי חולצות צמודים לקיר, הם ענדו טבעת כדי להשאיר סימנים". בנוסף, שגב סיפר: "כל בוקר פתחנו את הרדיו לשמוע גלי צה"ל, פעם אחת במקרה שמעתי את אמא שלי - זה מה שנתן לי את הכוח לשרוד". 

צילום: אבשלום ששוני, פלאש90