מי השילוח על פרשת השבוע | עמיחי הורוביץ

הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

אנכי ה' אלקיך. ולא נאמר אני, כי אילו היה כתיב אני, היה משמע שגילה אז הקב"ה לישראל את כל אורו בשלימות ולא יוכלו אח"כ להעמיק בדבריו, כי כבר גילה הכל, אך הכ"ף מורה שאינו בשלימות ורק דמות ודמיון הוא להאור שיגלה הקב"ה לעתיד, וכל מה שישיג האדם יותר עמקות בד"ת יראה שעד עכשיו היה בחושך. וע"ז מרמז היום והלילה, היום היינו שהש"י פותח שערי החכמה לאדם והלילה היינו שלא ידמה האדם שהשיג הכל בשלימות, כי כל מה שהשיג הוא כלילה נגד היום הבא אחריו וכן לעולם, וממילא הכל הוא לילה נגד האור שיפתח הקב"ה לעתיד. וזה שנסמך מאמר לא תעשה לך פסל ואיתא בזוה"ק (שמות פ"ז:) משום דכתיב פסל לך ע"כ נאמר לא תעשה לך פסל ולא תעביד לך אורייתא אוחרא. והענין בזה כי מלת פסל הוא דבר מחותך במדה וקצב ובהשלמה בלי חסרון שום דבר בעולם וזאת אינו נמצא רק בתורת מרע"ה, אבל בשכל אנושי אין באפשר לתקן דבר כזה בשלימות הגמור, כמו דאיתא (בגמ')[רות רבה פרשה ג',ב'] שאמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניא גם אני יכול לעשות תורה כמשה וגזר שלא יבערו אש ג' ימים ובתוך כן ראה עשן יוצא מבית אחד והשיב לו הקיסר כי שר אחד חלה והוכרח להתיר לו. והאמנם כי גם אצלינו הדין ע"פ תורתנו הקדושה כי פקוח נפש דוחה שבת, אך החילוק כי המחלל שבת ע"פ פקוח נפש אינו מתנגד לתוה"ק, כי גם זאת נצטוינו שפקוח נפש ידחה שבת. וכן בכל מקום שהוא עת לעשות לה' נרמז הציוי של הפרו תורתך ולכן התורה כוללת כל הרפתקאות שיעברו, ואורה מקיף כל האופנים וכל ההתהוות שאפשר להתהוות, וזה אין בכח שום אדם לעשות, וזה שמפרש בזוה"ק על לא תעשה לך פסל היינו במצות עשה, וכל תמונה הוא במצות ל"ת, כי לא נגלה לאדם שום דבר עד תכליתו.הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

מי השילוח בשלח: נכחו תחנו על הים. הנה כתוב (ברכות ס"ג.) בכל דרכיך דעהו ואפילו לדבר עבירה. וזה הענין נכחו תחנו על הים, היינו אף שאתם עושים מעשים כמו המצריים מ"מ מעשה ישראל הם טובים, דהנה אומה הישראלית אשר הם חלק הש"י הם דבוקים בחיים פשוטים בלי שום לבוש ויונקים ממקור חיים ההוא, וכמו שהש"י מופשט מכל מדות ומכל גוון, רק פשוט בתכלית הפשיטות, כן ישראל הם במקור חיותם אין אחיזתם בשום גוון ולבוש וכח, הן בחכמה, הן בהתנשאות או בעשירות, בלתי בה' לבדו. אבל האומות יש להם לכל אומה ואומה איזה כח וגוון אחר, אשר מזה ימשך כח חיותם ובזה הם נאחזים. כגון בבל כחם הוא בהתנשאות, ופלשתים כחם במה שכל אחד מהם יבקש תחבולה עד אשר ימצא סיבה לפרנסה, או חכמה ידוע או מלאכה אשר יהיה בטוח לבו כי יהיה לו במה להתכלכל. וענין מואב וקליפתם הוא תקופות, שהוא חזק בדעתו מכח אכילות, ושאר דברים כאלה המחזיקים ומרחיבים הדעת, וזה ענין ע"ז שלהם ששמו כמוש, היינו תבנית אדם נכמש ממראה ילדותו, כי מזה הם יראים פן ינטל מהם את זאת ההרחבה כאדם לעת זקנתו שתאות אכילתו מתמעטת ואין הרחבה בדעתו. וכן שאר האומות כל אחד לפי דרכו. והנה הש"י פיזר את ישראל לבין האומות, והוא כדי שיהיו בין הכחות ההם, והם יתבררו ויצרפו ויתלבנו באלו הכחות ולא יפנו אליהם ורק בה' ישימו בטחונם. ולעתיד כשהש"י יגאול אותם אז יתן להם כל הכחות שבררו עצמם בהם, והיינו התנשאות של בבל, וטובת עשירות שנמצא בפלשתים, והרחבה של מואב, וכן כלם יתן להם בעבור הצער שסבלו מהנסיונות שהיו להם בגלות. אך כאשר יטע הש"י אלו הטובות בין ישראל, אז יהיו מלאים קדושה וגם יהיו בלי גבול שבישראל יהיו מהש"י, כי באו"ה כל הטובות הם בשיעור וקצבה, אבל בישראל יהיו בהשגחות הש"י ממילא יהיו בלי גבול מאחר שהש"י הוא בלתי גבול. ועל ענין הזה מבואר בנבואת ישעי' כשנבא על מפלת פלשתים נאמר ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך (ישעיה י"ד,ל') היינו מדה במדה מצד שהם אומרים שצריך לחזור אחר סיבה לפרנסה, כדי שיהיה בטוח על חייו, ע"כ נאמר והמתי ברעב שרשך, וכשהם נופלים אז יכניס הש"י את כחם וטובתם לישראל, מחמת שהיו ביניהם בגלות ונבחנו במדה הזאת, והם לא שמו בטחונם לזה רק בהש"י, ע"כ ורעו בכורי דלים היינו ישראל שהם דלים וסומכים עצמם על הש"י ועכשיו במפלתם הם ירעו ויתפרנסו. וכענין הזה נאמר גם במפלת שאר אומות. וזה ביאר הכתוב נכחו תחנו על הים כי נמנו בכאן ארבעה כחות וקליפות של מצרים. והם מגדול וים ובעל צפון ופי החירות. ואלו הארבעה הם עיקר הכחות של מצרים, וע"ז אמר הכתוב נכחו תחנו, היינו כנגדו וכדומה להם בכחותם יהיה גם לכם כל הנאות וטובות שנמצא למצרים, ואעפ"כ תגאלו מהם ויפלו לפניכם, כי כל אלו הכחות אשר בין ישראל הם מלאים קדושה אף שהם דומים למצרים, כי גם את זה לעומת זה עשה אלקים כי גם כאן היה הקטרוג מה נשתנו אלו מאלו, אך שהש"י מעיד עליהם שאין בלב ישראל רק אהבת הש"י.הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

מי השילוח - פרת ויגשויגש אליו יהודה. זהו שאמר הכתוב (שמואל ב כג ג) אמר א-להי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת א-להים, וכמו שביארו ז"ל צדיק מושל ביראת א-להים אמר אלקי ישראל, היינו הכללים של ד"ת והם הרמ"ח מצות עשה ושס"ה לא תעשה אשר נתנו בכל נפש מישראל שוה בשוה, לי דבר צור ישראל לי היינו להבעל תשובה, לזה מדבר הש"י בפרט ונותן לו תקופות אחר חטאו שנדמה לו כי אפס תקוה ממנו וישוב אל ה' אז נותן לו הקב"ה תקופות. ולזה נשתנו הדברים כי בתחילה נאמר אמר היינו לשון רכה, ואצל הבעל תשובה נאמר דבר היינו תקופות. גם בתחילה נאמר א-להי ואח"כ נאמר צור אשר היא ג"כ לשון תקופות וחיזוק, מושל באדם צדיק היינו אם היה החטא בדבר בגזרת חכמים ע"ז נאמר מושל באדם צדיק היינו שהבעל תשובה מושל עליהם כי אין לך דבר שעומד בפני התשובה, מושל יראת א-להים היינו אם היה החטא נגד תורה שבכתב על זה נאמר מושל יראת א-להים היינו שגם ע"ז ימשול, על הכל נאמר נאום הגבר הוקם על שהוקם עולה של תשובה, כי אף שד"ת ניתנו ביראה מופלגת ועל כמה דברים שאיימו חז"ל כידוע (זוה"ק ח"א סב.), זאת אינו רק לפני החטא נאמר, אבל נגד תשובה אין לך שום דבר שעומד. ולאחר שאירע לאדם מכשול לא יתיאש עצמו כי לא ישאר לעתיד שום חטא על נפש מישראל, ועיקר זאת התקופות נמצא בשבט יהודא, ע"כ ויגש אליו יהודא אף שלא נראה עתה חדשות בדבריו אך שמראה בדבריו גודל תקופתו אשר בלי ספק נמצא עתה צמיחת ישועה וזה פירוש הפסוק (משלי כד כא) ירא את ה' בני ומלך, בני היינו לשון בינה והוא שיהא יראתך מבוררת ואמיתיות, ומלך היינו שתהיה מלך ותקיף בבטחון גדול בהש"י, ועם שונים אל תתערב ואיתא בגמ' (סוטה כב.) אלו המורים הלכה מתוך משנתן, ומקשה פשיטא ומשני מ"ד כרב יהודא דאמר כל העובר עבירה ושנה בה הותרה לו קמ"ל, היינו שבאמת נמצא איזה מקום גם לזה כמבואר על פסוק ויתד תהיה לך (מי השילוח/פרשת כי תצא), וזה היה תקופות יהודא אחרי אשר אירע לו שאמר (בראשית מג ט) אנכי אערבנו, ועבר על מה שנאמר (בראשית רבה צג א) הרחק מן הערבות, ואעפ"כ היה בטוח שיוצמח לו הישועה.[1]ויגש אליו יהודא. הנה זה הכוח נתן הש"י בשבט יהודא שאינו מיאש עצמו לעולם אף כי יראה שיעבור עליו מה, והנה בפרשה הקודמת אמר (בראשית מד טז) הננו עבדים לאדוני והיה נראה שהתחיל ליאש את עצמו והיה נחשב בעיניו כשגיאה מה שהתחייב את עצמו לאביו בשני עולמות על בנימין. ובזאת הפרשה התחזק עצמו מאד לפני הש"י שאף שעשיתי שלא כהוגן מ"מ יש ביכולת הש"י להושיע לי. וזה ויגש אליו יהודא, אליו היינו במעמקי לבו של יוסף עד שהיה מוכרח להתודע להם. כי כל הפסוקים הללו הם טענה נגד הש"י ויהודא היה סובר שעומד לפני מלך גוי ומתוכח עמו, וכאשר שלח להם הש"י הישועה אז ראו שגם למפרע לא היו בסכנות כי באמת היו מתוכחים עם אחיהם, וכן לעתיד כאשר יושיענו הש"י ויפדנו אז יראה לנו ה' כי לא היינו בגלות מעולם ולא משל עלינו שום אומה רק ה' לבדו, וזה פירוש הפסוק (תהילים לז י) ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו, היינו בעוד מעט יתבטל רשע, והתבוננת היינו בבינת הלב באם תרצה להבין על מקומו, ואיננו היינו תראה כי לא היה בו שום כח ממשלה עליך.הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

מי השילוח - וישבוישב יעקב. זהו שאמר הכתוב (ירמיהו ל י) ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. והיה אחרי כן אשפוך את רוחי כו' זקניכם חלומות יחלומו ובחוריכם חזיונות יחזו (יואל ג א-ב). היינו כל המעשים הנעשים בעולם נראים למעשה בשר ודם אך מההרהור והמחשבה נראים שהם מעשה הש"י, ובאלו הפרשיות מלמד אותנו הש"י אשר המעשים הם מיד הש"י והמחשבות הם מצד האדם וכל המעשים שיעשה האדם דבר רשות על זה נאמר (ברכות לג:) כי הכל בידי שמים, ומעשה המצות או היפך הם ביד הש"י ורק לפעמים יתלה אותם באדם, וכמו שמצינו על מעשה יהודא העיד הש"י צדקה ממני (סוטה י.), ועל החלומות של יוסף הצדיק נאמר שהם מהרהורא דיומא, כי באמת כן השיבו אותו השבטים כאשר סיפר להם החלום, כי יעקב אבינו ע"ה כאשר חלם לו החלום בהליכתו ללבן התחיל לעיין בו ולמד את עומק הנמצא בו לכל השבטים, והם למדו אותו ונתחדש להם בו בכל פעם ד"ת חדשים כי כמה עמקות ד"ת נמצא בהחלום הזה. וכאשר אמר להם יוסף הצדיק כי גם לו חלמו חלומות כאלה יקרים, השיבו לו המלוך תמלוך עלינו כי איך תדמה לאבינו הלא אבינו הוא כל היום ביראה ודבוק בהש"י ולכך מראה לו הש"י חלומות אף בשינה כי גם אז הוא דבוק בהש"י, אבל אתה אינך במדריגה הזאת וכל חלומותיך המה מהרהורא דיומא שאתה רוצה בגדולה ובהתנשאות ולכך יחלים לך חלומות כאלה. כי אין לך גדולה ממדות יראה וענוה, ויעקב אבינו היה תמיד עבודתו בזה, יראה היינו שהש"י משגיח על הכל כדכתיב (תהילים לג יד) ממכון שבתו השגיח ולא ינום, וענוה היינו שאינו מתגאה על שום בריה כי מותר האדם מן הבהמה אין (קהלת ג יט), לשון אין היינו אף שבאמת מצד הש"י יש חילוק אך מצד האדם אין לברר. וזה וישב יעקב בארץ מגורי אביו היינו יראה ובארץ כנען הוא ענוה. ובקש לישב בשלוה, זאת השלוה הינו כי כשאדם מנהיג את עצמו להסתלק מכל ספק ולשמור מכל מעשה רע אז הוא בשלוה, וע"ז אמר לו הש"י כי בעוד האדם בגוף אין באפשר להתנהג בכל-כך שמירה ויראה וענוה כי הש"י חפץ במעשים של האדם כי בעוה"ז צריך להתנהג באהבה ומעשה שאינה מבוררת כ"כ. וע"ז נאמר לעתיד ושב יעקב (ירמיהו ל י), לשון נפשי ישובב בתענוג ממחשבות ד"ת יושקט היינו מדרגת שבת ועמדו זרים ורעו צאנכם, ושאנן היינו במחשבה מבלי לירא ממלחמות ומאורעות, ואין מחריד היינו אף בשינה יהיה דבוק בהש"י ולא ירא פן הוא ח"ו נסוג מהש"י.וזה היה טענות השבטים על יוסף הצדיק כי גם הוא היה מתנהג את עצמו במדות היראה וע"ז נאמר במדרש (בראשית רבה פד ח) שהיה זיו איקונין דומה לו, והיינו שהעמיק עצמו לב' מדות הללו יראה וענוה כדי שילך בטח, ולזה נאמר עליו כי בן זקונים הוא לו היינו כמו שיעקב אבינו התנהג עצמו במדת יצחק אבינו היינו יראה גם הוא התנהג עצמו בהמדה הזאת ובענוה כמו אביו. ועל זה דקדק עמו הש"י ג"כ עד כחוט השערה כי אף שהמדות הללו טובים מ"מ צריך האדם לבטוח בה' ג"כ כי הנעשה מצד האדם אינו בנין עדי עד כי אף שיוסף פעל בשמירתו מאד אשר ממנו יצאו כל מלכי ישראל הנקראים גדולים כדאיתא במדרש (בראשית רבה פד כ) שק נהוג בבני אדם גדולים שהרי יהורם לבש שק, אך נאמר עליהם (מלכים א יא לט) אך לא כל הימים, היינו כי בנין עדי עד אינו שייך לחלקם רק לחלק יהודא כי אף שעל כל הששת אלפים שנה פעל בצדקו שיעמוד בעולם אך בנין עדי עד זה שייך ליהודא.ויוסף הצדיק היה תמיד בתרעומות מדוע כל מעשה יהודא אחי אשר עושה ה' מצליח בידו ועמי הקב"ה מדקדק עד כחוט השערה, והראה לו הש"י דוגמא במעשה דשר המשקים והאופים היינו לכל מלך יש שני שרים שר המשקה ושר האופה, ובאמת לשר המשקה מהראוי לבל להעניש אותו אם ימצא זבוב בכוסו כי מה היה יכול לעשות כי הזבוב הוא בעל חי ואי אפשר להשמר ממנה מן בטח נתנו הכוס על כף המלך אז פרחה לתוך הכוס, אבל שר האופים לאשר בפת הנמצא בה צרור הלא עליו האשם כי הצרור אינו בעל-חי ויוכל להשמר מזה, לזאת הראה לו הש"י כי יוסף הוא נגד שר האופים כי אותו העמיד הש"י על מקום בהיר ונקי נגד עשו, בכדי שלא יהיה לעשו שום מקום טענה העמיד את יוסף נגדו מנוקה מכל כמ"ש (עובדיה א יח) ובית יוסף להבה, ונתן בו כח כדי שיוכל להתגבר על כל תאותו ולכן אם נמצא בו איזה דבר מחוץ לפשע יחשב לו, אך מאהבת הש"י ליוסף נתן אדם תחתיו ונהרג שר האופים כמ"ש (ישעיהו מג ד) ואתן אדם תחתיך ומזה הבין הדבר, ויהודא הוא נגד שר המשקה כי דוד המלך ע"ה נקרא (זהר ח"ב קז.) בדחנא דמלכא, ועל ניסך היין נשמעין שירי דוד, ובאמת ליהודא במעשה דתמר וכן בכל המעשים משבט יהודא הדומין לזה נתן בהם הש"י כח התאוה כ"כ עד שלא היה באפשרותם להתגבר וכמו שמבואר (בראשית רבה פה ח) שמלאך הממונה על התאוה הכריחו, ולכן לא עליו האשם במה שלא היה יכול להתגבר על יצרו, וזה פירוש בדחנא דמלכא היינו שמניח את עצמו להנצח מהש"י כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים נא ו) למען תצדק בדבריך, למי נאה שיוצדק אני או אתה.הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

מי השילוח - וישלחואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל. בזו הפרשה התחיל הקב"ה להראות הברורין הדקין מאוד שבין ישראל לאומות העולם, כי קליפת אדום היא הגדולה שבכלן כי אין רק הבדל דק מאד בינה לבין ישראל. כי מיד אחר חיים של ישראל מתחיל חיים של עשו, כי בין ישראל לכל אומות העולם ניכר הבדל והפרש גדול ואפילו נגד ישמעאלים אף שהם זרע אברהם יש הפרש גדול כי מצד אמם אין להם שייכת בישראל, אבל נגד עשו לא ניכר שום הבדל והפרש לעין כי נראים כנקיים אגב אמן ורק רצון הבורא ית' היה שיעקב הוא הנבחר. וזה שנאמר (מלאכי א ב) הלא אח עשו ליעקב כו', אח משמע שהיו שניהם שווים והיינו בשעת זריעה שעדיין לא ניכר שום מעלה באחד על חבירו כי אז לא נמצא מצות ומעשים טובים גם לא חטא ועון, ושניהם מיצחק ורבקה. ואעפ"כ ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי והיינו רק מרצונו יתברך כמ"ש (יחזקאל כג כ) אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים כו', והוא כי משעת זריעה מברר הש"י שזה טיפה כשרה של קדושה וזאת הוא זרמת סוסים. והנה אף כי על עשיו לא היה ניכר שום דבר רע מ"מ נמשל לחזיר (ויקרא רבה יג ה) והיינו דאיתא בגמ' (בכורות ח.) תפוח מגדל לס' יום וכנגדו חזיר מוליד לס' יום, כי אות ס' הוא כעין קשת וקשת הוא מבטח עוז, והיינו שהוא אומר שיש לו מבטח עוז בהש"י מאחר שנולד מיצחק ומרבקה כמו אנו כי ישראל נמשלו לתפוח (שבת פח.) אך הש"י הוא המברר שזה הוא רק גוון, וזה באמת דבוק בה'. ומי שמשכיל בשמות המלכים יוכל לראות זאת מפורש.הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

מקורות:ותאמר הפעם אודה את ה'. איתא בגמ' (מגילה ו:) אמר ר"י אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין. והנה בגמ' ודאי לא בשופטני עסקינן שזה האומר יגעתי ולא מצאתי איירי שאנו רואין שיגע הרבה ולא מצא וכן האומר שלא יגעתי ומצאתי איירי שאנו רואים שלא יגע ומצא וא"כ איך שייך לאמור אל תאמין. אך עומק העניין הוא מבואר ברחל ובלאה, כי בטח אמנו רחל כמה תפלות וכמה בקשות בקשה שיושיע לה ה', אך מפני זה לא הועיל לה לפי שנאמר ותקנא רחל באחותה, והוצרכה הקנאה להתברר אם הוא קנאת סופרים שהוא לש"ש או קנאה בעלמא כפי דרך הטבע ח"ו, והנה התנהגות הש"י עם האדם אשר באותה הטובה שנחן בהמדה בהמדה הזאת עצמה ברא בו חסרון, ע"כ לא יוכל הטובה לצאת לפועל קודם שיתרפא חסרונו וקודם שיתרפא החסרון לא יועיל כמה תפלות וסיגופים להאדם עד שיתרפא חסרונו ואז יושע. ע"כ לפי שרחל הוצרכה להתברר במדות קנאה וקודם שנתבררה בזאת לא הועיל לה שום תפלה וכל יגיעתה, וע"כ כאשר בקשה מיעקב אבינו שיתפלל בעדה חרה אפו עליה. ולהבין זאת כי הלא כדין עשתה, כי מי שיש לו צרה בתוך ביתו ילך אצל חכם וכן הקשה הרמב"ן ז"ל, אך מחמת שכתוב קודם ותקנא רחל ע"כ ויחר ליעקב מחמת שמקודם היתה צריכה להתברר קנאתה, אך כשאמרה ליעקב תנה אמתי לפניך כו' ואבנה גם אנוכי ממנה, מזה נראה שכוונתה היתה לש"ש הרי הכניסה צרתה לתוך ביתה. וזה פירוש יגעתי ולא מצאתי אל תאמין אף שאנו רואין שיגע את עצמו, מ"מ לא היה במקום הראוי לפניו להתייגע. כאדם הרוצה לכנוס לבית ודופק שלא במקום הפתח אפילו ידפוק כל היום לא יועיל לו, אבל כשיבא למקום הפתח וידפוק אז מיד יפתח לו. ולא יגעתי ומצאתי מובן בלאה כי כשילדה את יהודה אמרה הפעם אודה את ה' לפי שלא בקשה ע"ז כי כבר נטלה חלקה מקודם כפי החשבון על ארבע אמהות ונראה כלא יגעתי ומצאתי, ואצל הש"י הוא הכל במשפט כי הש"י העיד עליה כי יגעה את עצמה מאד בג' בנים הראשונים כמ"ש כי ראה ה' בעניי כי שמע ה' כי שנואה אנוכה, ונתן לה הש"י את יהודה כאדם שנותן הכרע לחבירו אם לוקח ממנו הרבה ותוספתו של הקב"ה הוא מרובה על העיקר (דברים רבה יח יג). וזה יקרת נפש יהודה אשר גבר באחיו כי כל הגדולות יצאו ממנו, וע"ז אמרה הפעם אודה את ה', כי נפש כזה לא יוולד בכח ובשכר צדקות וישרת האדם רק מברכת הש"י, כי כשיבא מכח האדם אינו בא רק כפי מעשיו, אבל מה שהש"י נותן הכרע מצדו אז הוא בלי שום גבול ע"כ תוספתו מרובה על העיקר. ועל כן נכתב על ותהר עוד של שמעון ולוי מונח זרקא, על כי הם באו לה ביגיעתה אבל על ותהר עוד של יהודא נקוד קדמה ואזלא היינו בלא יגיעתה והבן.וזהו שאנו מתפללין בתפילת שמו"ע וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל למען שמו. וקונה הכל היינו שהש"י יש לו עסק עם כל בריותיו כי לא ברא דבר אחד לבטלה, וזוכר חסדי אבות היינו הש"י זוכר הטוב שהיו האבות עושין בכל כחם ובכל נפשם והיו מקרבים כל העולם להש"י ולא היו עומדים רגע בלא אהבה ויראה, ואעפ"כ ומביא גואל לבני בניה למען שמו כי בזכותם אינו כדאי לגלות אורו של מלך המשיח רק למען שמו, והיינו מה דאיתא בגמ' (סנהדרין ק.) הנותן לעני מלא עומסו בעוה"ז הקב"ה נותן לו מלא עומסו לעוה"ב, והיינו מחמת שהם מיגעים את עצמו בכל כחם שיתגלה כבוד שמים על ידם, ע"כ מדת הדין נותנת שהקב"ה ישלם להם כפי כחו יתברך.הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz

הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrimאתר הישיבה: www.otniel.orgקצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzbקבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz