הרב קשתיאל לצום עשרה בטבת:

הרמב'ם כותב שהעיקר בצומות הוא התשובה.

האירועים שהובילו לצום עשירי בטבת: כישלון גדול בהקשבה לנביא.

ירמיה הנביא אמר למלכים שמלכות ישראל התדרדרה, וכדי שתימשך צריך לקבל עול מלך בבל.

המלכים והציבור לא הקשיבו לו.

זרקו אותו לבור, קרעו מה שכתב.

גם על יחזקאל צחקו.

גם לצפניה וחולדה לא הקשיבו.

מרדו במלך בבל. ועד לחורבן.

כשמקשיבים למסרים הנבואייים - עסוקים בתיקון ובדרך הרוחנית.

סתימת פה הנביא חונקת אותנו מאוויר. מרוח אפינו.

זהו מצור. חנק.

גם אויבנו כיום רוצים לחנוק אותנו ולעשות עלינו מצור. צבאי, כלכלי, מדיני.

בכל הדורות וגם בימינו עלינו לחזור לדברי הנביאים.

לפעמים יש הקשבה יתירה לדברי מומחים ופוליטיקאים.

בלשון הרב קוק: עם ישראל עוברים לפעמים על איסורי חנק.

התיקון הוא לקרוא בדברי הנביאים. להתחיות בדברי הנחמה. להתמלא מהרוח הנבואית. ללמוד מוסר מספר משלי.

מסופר על אחד מגדולי האדמו'רים שאמר שעד שהולכים ללמוד ספרי מוסר צריך לקרוא מדברי הנביאים, שאין מוסר גדול מזה.

התשובה שלנו היא שלא לחזור על דברי הבוזים את הנביאים.

אנחנו נרבה בגודל של האמת הנבואית, שהיא עיקר ונצחית.

הרצי'ה כתב בתש'ו בעקבות ה'שבת השחורה' שהבריטים נכנסו בכוחות גדולים לתל אביב, עשו שם מצור וחיללו בתי כנסת ותורה.

והרצי'ה כתב להם: אתם הולכים נגד דברי הנביאים, ואינכם ג'נטלמנים ולא אנשי בייבל. במקום ההזדמנות לקדם את דברי הנביאים - ולא יישאר מכם כלום. (ע''כ)

כל המדינות שינסו להפריע למהלך האלוקי - הכתובת ברורה...

נלמד ונחיה את דברי הנביא ירמיה ויחזקאל.

נתרומם ונקבל כוחות ועוצמה לאומית ואישית.

עוד ישמע בהרי יהודה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה.

הדור הצעיר הזה שלחם ונלחם - הקים בתים.

בשורות טובות ישועות ונחמות.