פוליטיקאים ממנים שופטים: פנטזיה או חלום בלהות?

בתחילת שנות ה-50 שר המשפטים פנחס רוזן הציע שיטת מינוי שופטים חדשה ומהפכנית: במקום שהממשלה תמנה את השופטים, הם ימונו על ידי וועדה מקצועית שבה יש ייצוג של פוליטיקאים ושל משפטנים. "אנחנו באים להבטיח את אי־תלותם של השופטים, ולשם כך עלינו להבטיח במידת האפשר גם את אי־תלותם של ממניהם": ככה הסביר אז מנחם בגין, תומך נלהב של שיטת המינוי החדשה והנקיה. 

אבל מאז, משהו בסיסי הולך ומשתנה. בית המשפט העליון הפך מוקד לביקורת בלתי פוסקת, יש ירידה מתמדת באמון הציבור במערכת המשפט, ובלב הסערה: שיטת מינוי השופטים. דילים נתפרים בוועדה באישון ליל, מועמדים לשיפוט מוחרמים או מקודמים בגלל עמדותיהם, ואפילו - מי היה מאמין - נשיאת בית המשפט העליון מתעקשת לכנס את הוועדה למינוי שופטים חודשיים לפני בחירות, כשדווקא בליכוד מנסים לגבש דרך שתמנע מינוי שופטים בזמן מעבר. יותר ויותר נשמעת הדרישה לשנות בחזרה את השיטה, ולהחזיר לפוליטיקאים את הסמכות למנות שופטים.

האם יש במחלוקת הזאת רעים וטובים? כוחות חושך מול כוחות אור? מי שמנסים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט מול מגיני ושומרי הדמוקרטיה הישראלית? או שאולי באמת הגיע הזמן לחשוב מחדש על שיטת מינוי השופטים בישראל?

פרופסור מרדכי קרמניצר, ד"ר אביעד בקשי, ד"ר יוסי ביילין ועו"ד גיל ברינגר יעזרו לנו להבין את העקרונות שבבסיס המחלוקת, וגם... מה בדיוק קורה שם, בתוך הוועדה למינוי שופטים