לינק לאתר

_________________

לא ייאמן אבל הגענו לסוף המסע!

אחרי 12 פרקים מטלטלים, קהלת מגיע לסוף.

ליטרלי לסוף, בפרק יב׳ קהלת מדבר איתנו על הזקנה.

_________________

כבר ראינו שקהלת כתוב קצת כמו יומן, הוא מתאר את ההתנסויות של קהלת, את המחקר האישי שלו בשאלה המנסרת בחלל העולם ״מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש״?!

ועכשיו, אנחנו מתוודעים גם למצב האישי של הגיבור שלנו.

_________________

בשפה שירית מיוחדת קהל לוקח אותנו אל ימי הזקנה, וגורם לנו ממש להרגיש כאילו אנחנו שם.

הוא מתאר את החושך שנגרם מאובדן כושר הראייה, את האבסורד בכך שהוא כמעט לא שומע כלום אבל מתעורר מכל רעש קטן, את התסכול מכך שהוא כבר לא יכול יותר ללכת לשוק, שכבר אין לו שיניים, שהגוף שלו כבר בוגד בו.

_________________

זו הסצנה, זו הסיטואציה שבה נמצא קהלת.

והיא זאת שהובילה אותו למסע הזה.

זו התחנה האחרונה במסע שלו, ושל כולנו.

״וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב על האלוקים אשר נתנה״.

_________________

בזה קהלת מסיים, ואז התלמידים שלו מנסים לעשות לנו סדר.

הם מסיקים מקהלת שהדבר היחיד שחשוב הוא שמירת המצוות.

האם זו המסקנה האפשרית היחידה מדברי קהלת?

האם זו המסקנה העיקרית?

חושבני שלא, אבל אשמח לשמוע גם את דעתכם.

_________________

נשמח להמשיך את הדיון הזה בתגובות. ונשמח שתירשמו ותדרגו, זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים.

תודה!

_________________

מקורות

קהלת, תנ״ך

קהלת, אריקה בראון, הוצאת מגיד

קהלת, הרב אבינר, הוצאת ספרית חוה

המיתוס של סיזיפוס, אלבר קאמי, הוצאת עם עובד

____________

#קהלת #אקזיסטנציאליזם #פילוסופיה #משמעות #מוות #מוטיבציה #מוטיבציהלחיים #קאמי #קיום